מעמד בישראל להורה בודד שנמצא בחו"ל
אנו אוהבים את הורינו ורוצים שיעברו את גיל הזהב בנחת, רוצים לשמור עליהם מקרוב כדי לדאוג לצרכיהם ולבריאותם. עם זאת, במציאות, לא תמיד רצונותינו מתגשמים, זאת במיוחד כאשר ההורה הינו אזרח מדינה זרה ואין לו זכות לגור ולחיות בישראל.
מדינת ישראל, הכירה בצורך הומניטרי זה ובנסיבות מסוימות מאפשרת לאזרח ישראלי להזמין את ההורה שלו לישראל ולתת לו מעמד. לצורך כך נקבע נוהל הנקרא "נוהל הורה קשיש" ובו מפורטים התנאים שיאפשרו זאת. במאמר זה יפורטו עיקרי הדברים שחשוב לדעת.
- ניתן להגיש בקשה לאב של אזרח ישראלי שגילו 64 ומעלה ולאם של אזרח ישראלי שגילה 62 ומעלה.
- ניתן להגיש בקשה רק עבור הורה שאין לו ילדים במדינת המוצא או שאין לו בן/בת זוג.
- הורה (אב) בין הגילאים 67-64 יקבל רישיון ישיבה "ב\2" למשך שנה, ולאחר מכן ניתן יהיה להאריך את הרישיון לתקופה של 27 חודשים. ככל שמדובר בהורה מעל גיל 67, מאפשר הנוהל להאריך את רישיון הישיבה לתקופה נוספת. ככל שמדובר בהורה שגילו 70 ומעלה, אפשר להאריך את רישיון השהייה למשך שנה נוספת, ולבסוף, יוענק מעמד של "תושב קבע" בישראל.
- הורה (אם), בין הגילאים 65- 62 תקבל רישיון הישיבה גם כן לתקופה כוללת של 27 חודשים. מעל גיל 65, ניתן להאריך את רישיון השהייה למשך שנתיים נוספות, ולאחר גיל 70, אפשר להאריך את הרישיון לעוד תקופה שלאחריה, ולאחר מכן יינתן מעמד של "תושב קבע" במדינת ישראל.
- את מסמכי הבקשה יש להגיש במשרד הפנים על ידי קביעת תור, ולהגיע באופן אישי. אם ההורה נמצא בישראל, עליו להגיע יחד עם הבן או הבת הישראליים.
- יש לצרף ולמסור במסגרת הגשת הבקשה מסמכים ותעודות בהתאם לנסיבות, לדוגמא: תעודת לידה מאומתת ומתורגמת לאנגלית/עברית, תעודה ציבורית על מעמד אישי במדינת המוצא של ההורה, תעודת יושר של המבקש ממדינת מגוריו (חשוב להקפיד שהתעודות מאומתות ומתורגמות נוטריונית כנדרש).
- יש להציג דרכון זר בתוקף לפחות לחצי שנה בעת הגשת הבקשה.
- יש לחתום על תצהיר בו מתחייב ההורה שאין לו בני משפחה או ילדים במדינת המוצא ולחתום על התחייבות מהאזרח הישראלי (הבן/הבת) שידאג לכל צרכיו של ההורה.
- על ההורה לצרף מכתב מטעמו, בו יפרט על חייו במדינת המוצא וימק מדוע הוא מבקש לקבל מעמד במדינת ישראל.
- יש לשאת בתשלום אגרה, כפי שנקבע מעת לעת במשרד הפנים.
- עם הגשת הבקשה, פקיד משרד הפנים ייבחן את פרטיו של המבקש ואת מסמכיו (בדיקה ראשונית ובסיסית), בין היתר הוא יבדוק את כניסותיו ויציאותיו של המבקש. קיימת אפשרות שהבקשה תדחה כבר בשלב הראשון, כאשר יסתבר שהמבקש שוהה כבר בישראל מעל חצי שנה. במקרה כזה יהיה על המבקש מעמד לעזוב את הארץ, ורק לאחר חזרתו ארצה, יוכל להגיש בקשה חדשה. פקיד משרד הפנים יכול גם לדחותה את הבקשה אם מתברר שהמבקש נכנס לישראל שלא כדין או על סמך מסמכים או מסירת מידע כוזב.
- לאחר מכן, פקיד משרד הפנים יכול לבקש לערוך בדיקה ביטחונית או לערוך בירורים לעניין הקשר המשפחתי של מבקש המעמד וילדו-האזרח הישראלי. ישנם מקרים בהם מבררים היכן מתגורר ילדו של מבקש המעמד והאם מרכז חייו הוא אכן במדינת ישראל.
- ככל שהמוזמן הוא אזרח אחת ממדינות חבר העמים, יהיה על פקיד משרד הפנים להפנותו ללשכת הקשר במשרד רה"מ (לשם קבלת פרטים נוספים לגבי המזמין לרבות פרטים בטחונים).
- אם הוחלט שאין מניעה להעניק אשרה זמנית למבקש המעמד, תינתן אשרה. לחלופין, ייתכן שלאחר בחינת הבקשה, ימצא משרד הפנים כי יש לדחותה. במקרים כאלו, יהיה על משרד הפנים למסור מכתב "סירוב" הכולל גם נימוקים לדחיית הבקשה, במקרה כזה יהיה על מבקש המעמד לעזוב את מדינת ישראל בתוך 30 ימים מיום קבלת הסירוב (במידה והוא בישראל).
- ייתכנו מקרים שאינם עומדים בדרישות של הנוהל עצמו לגבי מי זכאי להגיש בקשה. במקרים כאלה, מנהל לשכה במשרד הפנים הינו בעל הסמכות באותם מקרים "הומניטריים" שבהם אין מדובר ב "הורה בודד", להעביר את ההחלטה לגוף הנקרא "וועדה בין-משרדית". בסמכותה להורות על הענקת מעמד למבקש בנסיבות חריגות.
לסיכום
נקודת המוצא של משרד הפנים בפרשנותו את חוק הכניסה לישראל וכן את נוהל הסדרת מעמדו של הורה קשיש, היא שיש לפעול בצמצום בכל הנוגע ליישומו. דבר זה יוצר קושי בקבלת מעמד מכוח נוהל הסדרת מעמדו של הורה קשיש ובנוסף, הביקורת השיפוטית על יישומו של הנוהל מטעם משרד הפנים, היא מצומצמת עד מאוד. על כן, מומלץ מאוד להכיר את הדרישות והנהלים של המשרד הפנים לפני ביצוע פעולות.
מדובר בהורים שלנו – אנו רוצים לפעול ביעילות כדי לאפשר להם את הטיפול והעזרה שהם צריכים, לחסוך זמן וכסף ובעיקר עוגמת נפש.
המאמר אינו ממצה ואינו מהווה ייעוץ משפטי כללי או ספציפי.
ליצירת קשר עם משרדנו לצורך ייעוץ וניהול הליכים להזמנת הורה לישראל – השאירו פרטים ונחזור. במקרים דחופים צרו קשר עם המשרד 04-8584840
