הגירה ומעמד בישראל

לעבור לחיות במדינה אחרת, זה עניין מורכב. וודאי אם מדובר במעבר שאינו למטרה זמנית. מדובר בתהליך, שיש בו אי וודאות רבה וחוסר ביטחון, מדובר בצעד משמעותי בחיים, שינוי של סביבת חיים מוכרת ודף חדש בארץ אחרת. לעיתים זה דורש לימוד שפה חדשה, שינוי מקום עבודה או התאמתו למציאות חדשה וריחוק ממשפחה ומחברים. הניסיון מלמד, שהבנה טובה של כל משמעויות ההליך מראש, לרבות השלבים, הדרישות והתנאים, הקשיים הצפויים וכד', מקלה על המעבר ומסייעת לקידומו היעיל. 
כאן ניתן לקרוא על המסלולים המרכזיים להסדרת מעמד בישראל, מה נדרש בכל שלב ואיך ניתן להימנע מטעויות, שמובילות לעיכובים או סירובים. הדברים מובאים בצורה ברורה וקלה להבנה ונעשה מאמץ לעדכן את המדריך לעיתים קרובות בהתאם להוראות ולנהלים הרלוונטיים.

למה חשוב לתכנן את התהליך מראש

תהליכי הגירה והסדרת מעמד בישראל משתנים לפי מטרת ההגעה לישראל ולפי המקרה האישי של כל אדם ואדם. לכל סוג של בקשה יש מסלול שונה, דרישות שונות, ולוחות זמנים משתנים. על פניו ישנו מסלול קבוע לעבור לישראל, אולם ישנם מקרים המחייבים הסתכלות שונה והיערכות שונה מבחינת מסמכים ותעודות וישנם מקרים אישיים עם אילוצים שונים, שמצריכים ניהול ההליך באופן מותאם ככל הניתן.
תכנון מוקדם יאפשר לנקוט בצעדים הנכונים, להגיש את המסמכים הנכונים כבר בפעם הראשונה, למנוע צורך להנפיק תעודות מחדש ולהתכונן לכל שלב בתהליך. כאשר יודעים מראש למה נכנסים, ניתן להיערך כנדרש (מכל הבחינות) ולייעל את השלבים שבדרך. 

המסלולים המרכזיים להסדרת מעמד בישראל

אשרות וויזות לישראל – כניסה לישראל לביקור, עבודה, מתנדבים וסטודנטים

כניסה לישראל דורשת הסדרה. האשרות שניתנות נחלקות לפי מטרת השהייה:

 B/1 לעובדים זרים או מומחים או במסגרת הליך מדורג של בני זוג ואיחוד משפחות, 

B/2 לתיירים המגיעים ממדינה שמחייבת אשרת כניסה לישראל, 

A/2 לסטודנטים, 

A/3 לאנשי דת ו-A/4 לבני משפחותיהם. 

אשרת A/5 אשרת תושב זמני, "תעודת זהות זמנית" ניתנת לרוב במסגרת שלבי ההליך המדורג ואיחוד משפחות ובמקרים מיוחדים. 

למידע נוסף על אשרות וויזות לישראל (/visas) 

עליה לישראל /תושב חוזר

עלייה לישראל מתבצעת לפי חוק השבות, ומיועדת ליהודים, לילדיהם ולנכדיהם, וכן לבני זוגם. ההליך כולל בדיקת זכאות, הצגת מסמכים המעידים על יהדות או קרבה משפחתית ותיאום קליטה עם הסוכנות היהודית. ישראלים שחיו שנים רבות בחו״ל יכולים לשוב כ׳תושבים חוזרים׳ ולקבל סיוע והקלות ממשרד העלייה והקליטה. 

למידע נוסף על עליה לישראל ותושב חוזר → (/aliyah-returning-residents) 
ניתן לעיין כאן בכתבות מהתקשורת ומאמרים נוספים בנושאים אלה 

הליך מדורג – בני זוג של אזרחים ישראלים (איחוד משפחות)

הליך זה מאפשר לבן/בת זוג זר/ה של אזרח ישראלי לקבל מעמד חוקי בישראל באופן הדרגתי – תחילה אשרת שהייה זמנית, אחר כך תושבות ובהמשך אזרחות. מדובר בהליך הכולל ראיונות, בדיקות והצגת הוכחות לקשר כן ויציב. מדובר בהליך שנועד לבני זוג שהתחתנו, בני זוג ידועים בציבור, ובני זוג בני אותו מין. 

למידע נוסף על ההליך המדורג – לבני זוג ישראלים וזרים (/gradual-process) 

הליכים הומניטריים

במקרים חריגים, ניתן להגיש בקשה הומניטרית לקבלת מעמד בישראל, כאשר מתקיימות נסיבות רפואיות, משפחתיות או אישיות מיוחדות. 

למידע נוסף על בקשות הומניטריות (/humanitarian-status) 

ניתן לעיין כאן בכתבות מהתקשורת ומאמרים נוספים בנושאים אלה 

היתרי עבודה לעובדים ולמומחים זרים

מעסיקים, מוסדות וחברות בינלאומיות יכולים לקבל היתר כניסה לישראל ולהיתר להעסקה והנפקת אשרת עבודה לעובדים זרים בתחומים שונים ובמקצועות מסוימים. 

למידע נוסף על היתרי עבודה למומחים ולעובדים זרים (/work-permits) 
ניתן לעיין כאן בכתבות מהתקשורת ומאמרים נוספים בנושאים אלה 

התאזרחות וקבלת אזרחות ישראלית

בין אם מדובר באזרח זר הנשוי לאזרח ישראלי, בתושב קבע המבקש להתאזרח, או באדם ששב לישראל אחרי שנים רבות – קיימים נהלים ברורים להגשת בקשה לפי חוק האזרחות.

למידע נוסף על תהליך לקבלת אזרחות ישראלית – מסלולים ונהלים (/citizenship) 

תיאור ההליכים והדרישות באופן כללי 

המקום שבו מוגשות הבקשות:

הגשת בקשות לכניסה לישראל מוגשות בד"כ בנציגות הישראלית בארץ הזרה. לעיתים בקשות אלה מצריכות הליכים מקדימים בישראל מול רשות האוכלוסין ולכן יש לוודא שכל שלבי ההליך בוצעו כנדרש.

האופן בו מוגשות הבקשות:

ישנן בקשות שניתן להגיש באופן מקוון וישנן בקשות שניתן להגיש על ידי זימון תור מתאים במחלקת אשרות של רשות האוכלוסין, יש לוודא מראש הגעה ללשכה הקרובה למקום המגורים המעודכן במשרד הפנים. יש להגיע באופן אישי לרשות האוכלוסין עם תעודת זהות ישראלית (לא רישיון נהיגה!) ובהתאם לנסיבות, גם עם הזר /ה ודרכון בתוקף.

המסמכים שצריך להגיש:

ישנם טפסים המפורסמים באתר רשות האוכלוסין וכן במרבית המקרים ניתן לקרוא אלו מסמכים ותעודות צריך לצרף לכל בקשה. 
חשוב להכיר את תעודות הסף הנדרשות ואת האופן הנדרש להגיש אותן. יש להגיע עם התעודות המקוריות ומומלץ להביא צילום מכל תעודה. 
תעודות ציבוריות אישיות חייבות להיות מאומתות לפי כללי המדינה שממנה הונפקו, אם מדובר במדינה שחתומה על אמנת האג – נדרשת חותמת אפוסטיל. כאשר התעודות הזרות אינן באנגלית או שקשה להבין אותן, יש צורך בתרגום נוטריוני לעברית.

טיפ חשוב! אם הבקשה מחייבת הוכחת עובדה מסוימת כדי שניתן יהיה לאשר אותה, כגון קשר זוגי, על מגיש הבקשה האחריות להוכיח זאת ולכן חשוב לצרף כמות מספיקה של ראיות ומסמכים כדי לעמוד בנטל זה.

למידע נוסף: 
אימות תעודות זרות והגשה לרשות האוכלוסין (/document-verification) 

אלו זכויות ניתנות בתקופת הביניים – עד להסדרת אזרחות ישראלית

במהלך התהליך להסדרת מעמד או אזרחות בישראל, ניתנות זכויות בהתאם לסוג השהייה בישראל. זכויות של ביטוח בריאות, קופת חולים וביטוח לאומי תלויות בסוג האשרה שבידי האזרח הזר.
בעלי אשרת B/1 רשאים לעבוד בישראל כל עוד האשרה בתוקף והם זכאים לביטוח לאומי.
בעלי אשרת A/5 זכאים לביטוח לאומי ולביטוח בריאות ממלכתי.
חשוב לציין כי בני זוג של אזרחים ישראלים זכאים לפי נהלי רשות האוכלוסין מהגנה מפני גירוש כל עוד לא ניתן צו הרחקה מישראל. 

טיפ חשוב!  לוודא שקיים ביטוח בריאות פרטי בשלבים הראשוניים של תהליך מעבר לישראל וכן חשוב לקחת בחשבון מבחינה כלכלית, שיתכן ויחלוף פרק זמן לא קצר, עד שהאזרח הזר יוכל לעבוד בכל עבודה כדין בישראל ולהיות זכאי לתמיכה סוציאלית מורחבת. 

טעויות נפוצות בתהליך ואיך להימנע מהן

• ניסיונות כניסה לישראל ללא הסדרה מראש

• מסמכים חסרים, תרגום לא נכון או מספק.

• הגעה ללא תיאום או הגעה עם מסמכים חסרים או לפני שבוצעו התנאים המקדימים.

• ניסיון 'להסתדר לבד' בתיקים מורכבים, ולא להתייחס מראש לקשיים צפויים.

ליווי משפטי מקצועי חוסך זמן, עיכובים מיותרים ולעיתים גם סירובים. 

ערעורים ועררים על החלטות משרד הפנים

על החלטות רשות האוכלוסין בענייני כניסה ומעמד בישראל יש מסלול ערעור מיוחד המאפשר השגה על החלטה שגויה או קיצונית באופן בלתי סביר. על החלטה כזאת ניתן להגיש ערר פנימי בלשכת רשות האוכלוסין המטפלת במקרה והערר ידון על ידי מי שהוסמך לכך בהתאם לנהלי רשות האוכלוסין. בנוסף לכך הוקמה ערכאה ייחודית לעניינם של כניסה ויציאה מישראל המאפשרת להגיש ערר לבית הדין לעררים. לעיתים ניתן להגיש עתירה מנהלית או לפנות לבג״ץ.

למידע נוסף על ערעורים ועררים מול משרד הפנים (/appeals) 

כיצד נוכל במשרד לסייע - קשר אישי וניסיון רב

לעו"ד מאיה וייס-טמיר ולצוות המשרד, ניסיון והתמחות בהליכי הגירה, אזרחות ואשרות בישראל וייצוג לקוחות מול רשות האוכלוסין וההגירה, ובתי הדין לעררים, דבר המסייע להעניק ייעוץ וליווי מדויק לכל לקוח ולקוח. 
המשרד מכיר בקשיים הרגשיים שבהליך ולכן לקוחות המשרד לא מתמודדים בעצמם עם מורכבות ההליך ועם הבירוקרטיה והם מקבלים הסברים ככל הנדרש על מה צפוי להם. 
כל לקוח מקבל ליווי אישי, מקצועי ואנושי לאורך כל הדרך וחוסך מעצמו, ככל שזה ניתן, את הקשר הישיר מול הרשויות בעזרת תיווך המשרד ואת ניהול התהליך. 
הקשר האישי עם הלקוחות בתהליך, מתחיל בשלב ההתייעצות הראשוני, דרך סיוע באיסוף המסמכים, הגשת הבקשות והראיונות, ועד לקבלת המעמד או האזרחות, בנוסף המשרד מכיר בצורך במתן מעטפת משפטית רחבה, החורגת מההליך העצמו ולכן מסייע ללקוחותיו בתהליך ההשתקעות בישראל או בכל עניין משפטי שעולה על הפרק.

📞 לייעוץ ראשוני ותכנון נכון של התהליך: 04-8584840 או דרך טופס יצירת הקשר באתר (/contact). 

לסיכום

קבלת מעמד בישראל היא צעד משמעותי הדורש סבלנות, תכנון והבנה מעמיקה של הנהלים. 
מדריך זה נועד לספק תמונה כללית מלאה וברורה, אך הוא אינו תחליף לליווי משפטי מקצועי. ייעוץ ספציפי ניתן רק לאחר פניה מסודרת למשרד, למידת הפרטים, הנסיבות והעובדות הייחודיות, בכל מקרה ומקרה. 

ניתן לעיין כאן בכתבות מהתקשורת ומאמרים נוספים בנושאים אלה
למידע נוסף ולקישורים רשמיים – ראו בעמוד “קישורים שימושיים”