הליך מדורג במשרד הפנים – הסדרת מעמד לבני זוג ישראלי וזר
מהי הסדרת מעמד בישראל במשרד הפנים (רשות האוכלוסין) ומדוע חשוב לפעול כדין.
הסדרת מעמד היא תהליך משפטי שבאמצעותו ניתן להסדיר את השהייה והזכויות של אדם בישראל – בין אם מדובר בבני זוג של אזרחים ישראלים, ילדים, הורים, עובדים, או בעלי קשר אישי, משפחתי או בשל נסיבות הומניטריות שונות. מדובר בהליך מורכב ורגיש המנוהל מול רשות האוכלוסין וההגירה (משרד הפנים), וכולל שלבים רבים, מסמכים, בדיקות, ראיונות ולעיתים גם שימועים. שהיה לא חוקית בישראל יכולה להעמיד את השוהה בסכנת גירוש ואיסור כניסה לישראל, לעכב משמעותית כל הליך בישראל בעתיד, מדובר בעבירה פלילית להעסיק עובד זר שלא כחוק.
מי צריך לבצע הליך של הסדרת מעמד בישראל?
- בני זוג של אזרחים ישראלים (נשואים או ידועים בציבור)
- בני זוג של תושבי קבע
- הורים לקטינים ישראלים
- קטינים שאינם אזרחים אך חיים עם משפחתם בישראל
- מקרים הומניטריים חריגים (הפסקת קשר זוגי, אלימות, חולים, פליטים, מגורשים לשעבר)
- בני משפחה של עולים חדשים או מתאזרחים
- עובדים זרים במצבים מיוחדים (למשל בני זוג של מומחים)
מהו הליך מדורג לבני זוג?
- ההליך המדורג הוא הדרך הרשמית להסדרת מעמד לבני זוג, שהאחד הוא אזרח ישראלי והשני אזרח זר (נשואים או ידועים בציבור). משרד הפנים (רשות האוכלוסין וההגירה) בוחן את אמיתות הקשר לאורך מספר שנים עד להענקת מעמד קבוע: תושבות קבע או אזרחות.
שלבי ההליך (במסגרת "הליך מדורג")
- הגשת בקשה מקוונת ללשכת רשות האוכלוסין עם כלל התעודות והמסמכים ועמידה בדרישות הסף.
- בדיקת כנות הקשר ומרכז חיים בישראל – כולל ראיון אישי.
- בדיקה ביטחונית / פלילית /נתיב.
- הענקת אשרת שהייה זמנית בהתאם להליך (ב/2 או ב/1).
- הארכות שנתיות של האשרה או שדרוג האשרה ל- ב/1 או ל- א/5 - נעשית בחינה תקופתית בהתאם להליך כולל ראיונות.
- סיום ההליך בבחירת האפשרות לקבלת מעמד תושבות קבע או אזרחות לפי הקריטריונים.
אלו מסמכים נדרשים?
- תעודת זהות ישראלית ודרכון זר תקף לפחות לשנתיים קדימה.
- תעודות סף של האזרח הזר: לידה, יושר, תעודת נישואין (אם רלוונטי), תעודת מצב אישי קודם ומצב אישי נוכחי.
חשוב! ומומלץ להתייעץ מראש לפני הגשת הבקשה ולוודא אם בשל נסיבות ספציפיות נדרשות תעודות נוספות (כגון תעודת גירושין/תעודת שינוי שם/תעודת יושר נוספת וכד') יש להקפיד שתעודת מצב אישי, לא תהיה בת יותר מחצי שנה ותעודת היושר לא תהיה בת יותר משנה. - כל התעודות המוגשות צריכות להיות מאומתות בחותמת APOSTILLE או מאומתות כנדרש על ידי הקונסוליה הישראלית, תרגום נוטריוני לעברית במידת הצורך יעשה רק על ידי נוטריון בישראל דובר השפה (לא בעזרת הצהרת מתרגם).
- מסמכי מרכז חיים בישראל וכנות קשר – מסמכים שונים של האזרח הישראלי המעידים על מרכז חייו בישראל ותמונות, התכתבויות ומכתבי המלצה המעידים על הקשר הזוגי ומשכו.
- תמונות פספורט של שני בני הזוג
- טפסי משרד הפנים ותצהירים (אש/1, אש/3, אש/6 לפי הצורך)
- מכתבים אישיים
- במהלך בחינת הבקשה פקיד רשות האוכלוסין יכול לבקש מסמכים נוספים לפי נסיבות המקרה .
- תשלום אגרה עם הגשת הבקשה בהתאם ללוח האגרות (כ- 1000 ש"ח), עבור כל שלב בדרך תשולם אגרה, יש להביא תמיד כרטיס אשראי, שכן לא ניתן לשלם במזומן.
מתי חשוב לפנות לייעוץ משפטי?
- אם אחד מבני הזוג אינו "פנוי".
- במקרה של סירוב או דחייה של הבקשה.
- אם נדרש ליווי לשימוע או ראיון.
- כשיש עבר פלילי, פער גילאים משמעותי, או שהקשר החל בזמן שהייה בלתי חוקית.
- במקרים, שבהם מדינת ישראל מטילה מגבלות או מסרבת לפתוח הליך (למשל בן זוג שנולד במדינה כמו סוריה).
- אם לא מצליחים לאתר תעודות של בן הזוג הזר.
באלו קשיים בד"כ נתקלים בהליך?
- חוסר ידע , כאשר לא יודעים מה נדרש להגיש בנסיבות מסוימות או איך משיגים מסמכים ותעודות נדרשות.
- יש שמתקשים בעבודה ממוחשבת ובארגון מסמכים.
- דרישות משתנות בין לשכות רשות האוכלוסין וההגירה באזורים שונים במדינת ישראל.
- ראיונות מלחיצים במסגרת בדיקת הבקשה.
- עיכובים וסירובים מיותרים שלא על פי הנהלים.
איך אנחנו יכולים לעזור?
במשרדנו תקבלו ליווי אישי ומקצועי בכל שלב.
חשוב לנו להיות זמינים וקשובים לצרכים האנושיים, שעולים בדרך ולסייע במציאת פתרונות בעזרת הניסיון וההיכרות העמוקה עם התהליך, להלן דוגמאות נפוצות מהטיפול המשפטי:
- ייעוץ מקדים - מומלץ!
- תכנון אסטרטגי של ההליך לטווח ארוך – כולל אפשרות לאזרחות בעתיד, שינוי הליך לאחר נישואין.
- הגשת הבקשה במערכת הממוחשבת ותיאום תורים בלשכות רשות האוכלוסין.
- הכנה מדויקת של כלל המסמכים והבקשות.
- הכנה וליווי לפגישות במשרד הפנים, כולל לראיון זוגי או לשימוע.
- טיפול בעיכוב/סירוב.
- טיפול בערר והגשת השגות.
- ייצוג בבית הדין לעררים ובערכאות משפטיות.
מהי מטרת ההליך ומה מקבלים במהלכו ובסופו?
- אם בן הזוג אינו בישראל -ראשית תתקבל אשרת כניסה וכך ניתן להיות יחד בישראל אופן חוקי.
- לאחר שנפתח ההליך - דואגים בישראל לאשרת שהייה חוקית לבן הזוג הזר.
- לאחר אישור ההליך המדורג והתקדמותו - תינתן לבן הזוג הזר אפשרות לעבוד בישראל (B/1).
- בהתאם לשלב בו נמצא ההליך המדורג - תינתן לבן הזוג הזר תעודת תושב ארעי וזכויות סוציאליות (A/5).
- לאחר שההליך נפתח באופן תקין - יהיה לבני הזוג אופק ברור ויכולת לתכנן קדימה, עד קבלת האזרחות/מעמד של קבע.
ניסיון ותוצאות מוכחות
- עשרות זוגות מדי שנה.
- הצלחות גם אחרי סירובים.
- היכרות עם לשכות רשות האוכלוסין בצפון הארץ ובמרכזה.
- לקוחות מרוצים שחוזרים מדי שנה לאורך ההליך.
שאלות נפוצות (FAQ)
איזה ויזות מקבלים ב “הליך מדורג”?
בתהליך, שבו בני זוג של אזרחים ישראלים מגישים בקשה להסדרת מעמד, בן או בת הזוג מקבלים אשרות זמניות כדי לחיות ולעבוד בישראל מסוג B/1 או A/5. האשרות מתקבלות בהתאם לשלבים שנבדקים לאורך מספר שנים, עד למעמד קבע או אזרחות בישראל.
איך מגישים בקשה להסדרת מעמד בישראל?
בקשה להסדרת מעמד בישראל מגישים באופן ממוחשב במערכת מקוונת ונדרשת סיסמא לשירותי הממשלה הממשלתיים. אם בני הזוג אינם נמצאים בישראל, הבקשה תכלול בקשה להזמנה לישראל, כלומר בקשה לקבלת אשרת כניסה (ויזה לישראל) שתינתן בנציגות ישראלית בחו"ל.
כמה זמן נמשך ההליך?
בין 4 ל־7 שנים, תלוי בסוג הקשר (ידועים בציבור או נישואין), החלטות רשות האוכלוסין לאורך בדיקת המקרה ואיכות שיתוף הפעולה עם הרשויות. על מנת לקבל מעמד קבוע יש לשהות 4 שנים רצופות במעמד א/5 ומומלץ להתייעץ בכל החלטה על יציאה מישראל.
ישנם מקרים שבהם רשות האוכלוסין מאריכה את משך התקופה של ההליך המדורג, לצורך בדיקת רצינות הקשר או מרכז חיים. זה קורה בד"כ כאשר במסגרת בדיקת הבקשה עולה חשש או חוסר בהירות, המחייב בדיקות נוספות לאורך זמן.
האם מותר לצאת מישראל תוך כדי ההליך המדורג?
הדבר כרוך בהגשת בקשה לויזה מתאימה וחשוב להקפיד שהיציאה תהיה לזמן קצר, חופשה או סידור הכרחי, שכן לצורך השלמת ההליך המדורג וקבלת אזרחות או מעמד קבע, יש צורך בקיומו של מרכז חיים רצוף בישראל בהתאם לנהלי רשות האוכלוסין.
האם אפשר להגיש ערר לאחר שמשרד הפנים סירב לבקשה?
כן, ניתן להגיש ערר פנימי על כל החלטה ולאחר מיצוי זכות זאת ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים, ובמקרים מסוימים גם עתירה לבית המשפט המנהלי המתאים.
מה קורה אם הקשר הזוגי מפסיק ונפרדים?
במקרה של פרידה, נפסקת זכותו העקרונית של בן הזוג הזר לחיות בישראל שכן הזכות קיימת רק כל עוד קיים קשר זוגי ומרכז חיים משותף בישראל. יש להודיע על כך לרשות האוכלוסין בהתאם להתחייבות שניתנה על ידי בני הזוג עם הגשת הבקשה. חשוב במקרה זה להתייעץ ולבחון את הנסיבות, ישנם מקרים בהם אפשר להגיש בקשה מטעמים הומניטריים וועדה מיוחדת תוכל לאשר את המשך השהות בישראל (לדוג' במקרה ויש ילדים משותפים).
לקביעת פגישת יעוץ ראשונה - לחצו כאן
או התקשרו ל 04-8584840
להרחבה בנושאים אלה, מאמרים וכתבות מהתקשורת - לחצו כאן
