כדי שתעודה זרה תתקבל בהליכי מעמד, צריך לאמת אותה: אפוסטיל כשהמדינה חתומה על אמנת האג, ואימות קונסולרי כשאינה חתומה. תעודה על מצב אישי ותעודת יושר צריכות להיות בנות עד חצי שנה לפי נוהל 5.2.0008. תעודה בשפה זרה מתורגמת אצל נוטריון ישראלי, ובפגישה ברשות האוכלוסין וההגירה מציגים את תעודות המקור ואת התרגום הנוטריוני המקורי.
בהליכי מעמד ברשות האוכלוסין וההגירה (משרד הפנים), בין אם מדובר בהסדרת מעמד לבן או בת זוג זר/ה, בהתאזרחות, באשרה או בהליך הומניטרי, התעודות מחו"ל הן שלב ראשון וקריטי: תעודת נישואין, תעודת לידה, תעודת גירושין, תעודת שינוי שם או תעודת יושר.
עובדות מפתח
נושא | הכלל | מקור |
|---|---|---|
מדינה החתומה על אמנת האג | נדרשת חותמת אפוסטיל מהרשות המוסמכת במדינת המוצא | נוהל 1.3.0001 |
מדינה שאינה חתומה | אימות קונסולרי: הפקיד המנפיק, המשרד הממשלתי הרלוונטי, משרד החוץ, וקונסול ישראלי | נוהל 1.3.0001 |
תעודת לידה ממדינות חב"מ עד שנת 1998 | אינה נדרשת לאימות | נהלים 1.3.0001, 5.2.0008 |
תעודה מתעדכנת: מצב אישי ותעודת יושר | בנות עד חצי שנה מיום ההנפקה | נהלים 5.2.0008, 5.2.0009 |
תרגום | נוטריון ישראלי השולט בשפת המקור ובעברית. תעודה קצרה בשפה שמובנת לפקיד עשויה להתקבל ללא תרגום, לפי שיקול דעתו | נוהל 1.3.0001 |
הגשה | תעודות מקור ותרגום נוטריוני מקורי, גם בהליכים מקוונים | הנוהל של ההליך הספציפי |
מהו אפוסטיל ומתי הוא מספיק?
אפוסטיל היא חותמת בינלאומית לפי אמנת האג, שמאשרת את חתימת הפקיד או הרשות שהנפיקו תעודה ציבורית. כשהמדינה שהנפיקה את התעודה חתומה על אמנת האג, אפוסטיל מהרשות המוסמכת באותה מדינה (בדרך כלל משרד החוץ או גוף ממשלתי אחר) מספיק כדי לאמת את התעודה לפי נוהל 1.3.0001 של רשות האוכלוסין וההגירה. האפוסטיל צריך להיות מודבק או מחובר לתעודה המקורית עצמה, ואימות של תרגום או של העתק נאמן למקור אינו אימות של התעודה.
איך בודקים אם המדינה חתומה על אמנת האג?
בודקים בטבלת המדינות החתומות באתר ועידת האג. אם המדינה מופיעה בטבלה כחתומה על אמנת האפוסטיל, אפשר לקבל אפוסטיל. את הרשות המוסמכת להנפיק אותו בכל מדינה אפשר למצוא ברשימת הרשויות של ועידת האג. אם המדינה אינה חתומה, נדרש אימות קונסולרי.
מה כולל אימות קונסולרי כשהמדינה אינה חתומה על האמנה?
אימות קונסולרי הוא שרשרת אישורים, שמסתיימת באישור של קונסול ישראלי במדינה שהנפיקה את התעודה. השלבים:
בחלק מהמדינות השרשרת שונה: באתיופיה, בתאילנד ובנפאל משרד המשפטים אינו חלק מהשרשרת, ובקנדה הקונסול הישראלי מאמת ישירות. במדינה שאין בה נציגות ישראלית ואינה חתומה על האמנה, האימות מתבצע דרך נציגות של מדינה שלישית שיש לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל.
דוגמה מהנוהל, מדינה ללא נציגות ישראלית: תעודה מאיראן, מדינה שישראל אינה מקיימת עמה יחסים דיפלומטיים, מאומתת בארבעה שלבים בסדר הזה:
דוגמה נוספת: תעודה מהפיליפינים אפשר להגיש עם אפוסטיל, ותעודה מאתיופיה מוגשת לאחר אימות בנציגות הישראלית.
דוגמה: תעודה מהפיליפינים אפשר להגיש עם אפוסטיל, ותעודה מאתיופיה מוגשת לאחר אימות בנציגות הישראלית.
האם כל תעודה זרה צריכה אימות?
ככלל כן. החריג הוא תעודת לידה מקורית ממדינות חבר המדינות (חב"מ, בריה"מ לשעבר) שהונפקה עד שנת 1998, שאינה נדרשת לאימות לפי הנוהל. בכל יתר המקרים, תעודה ציבורית זרה מוגשת מאומתת.
כמה זמן תקפה תעודת יושר או תעודת מצב משפחתי?
לפי נוהל 5.2.0008 (בן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי), תעודה ציבורית על המצב האישי ותעודת יושר צריכות להיות עדכניות, בנות עד חצי שנה מיום הנפקתן. תעודת יושר נדרשת מכל מבקש מעל גיל 14, וצריכה לכלול את כל שינויי השם. תעודה שהונפקה לפני יותר משישה חודשים עלולה לא להתקבל, ולכן כדאי לא להנפיק תעודות מתעדכנות לפני שידוע מועד ההגשה. במדינה שאינה מנפיקה תעודה על מצב אישי, מתקבל תצהיר נוטריוני על המצב האישי. גם בנוהל 5.2.0009 (ידועים בציבור / בני אותו מין) דרישות הסף לגבי התעודות הן אותן דרישות.
מה בודקים בתעודה לפני האימות והתרגום?
בודקים שהתעודה מדויקת, כי תעודה שגויה שאומתה ותורגמה היא הוצאה מיותרת. אם יש טעות, מתקנים אותה מול הגוף המנפיק ולא מגישים:
מתי נדרש תרגום נוטריוני ומי יכול לבצע אותו?
ככלל, תעודה בשפה זרה נדרשת בתרגום לעברית בידי נוטריון ישראלי מוסמך. לפי נוהל 1.3.0001, נוטריון יאשר תרגום רק אם הוא שולט גם בשפת המקור וגם בעברית, והתרגום מוצמד לתעודה בסרט אדום ובחותמת לחץ. התרגום הנוטריוני כולל תרגום מדויק של כל פרטי המסמך, אישור חתום של הנוטריון על נכונות התרגום, וצירוף המקור או עותק מאושר, והוא חייב להתאים לנוסח המקור, כולל שמות, תאריכים ומספרי זיהוי. תעודה קצרה בשפה שמובנת לפקיד עשויה להתקבל ללא תרגום נוטריוני, לפי שיקול דעתו של הפקיד, ואין להסתמך על כך מראש. כשאין בישראל נוטריון השולט בשפת התעודה, מתרגמים אצל נוטריון זר בחו"ל לשפה שיש לה נוטריון ישראלי, ואז מתרגמים נוטריונית פעם נוספת לעברית.
מה מביאים ללשכת רשות האוכלוסין וההגירה?
מציגים את תעודות המקור ואת התרגום הנוטריוני המקורי. הדרישה חלה גם בהליכים שמוגשים באופן מקוון. לפגישה פנים אל פנים מומלץ להכין:
מתי כדאי להיעזר בעורכת דין המתמחה בדיני מעמד?
כדאי להתייעץ לפני שמנפיקים תעודות כשלא ברור אילו תעודות נדרשות למקרה האישי או למדינת המוצא, כשההליך כולל מסמכים ממדינות שונות, כשיש ספק בסוג האימות, כשהמדינה אינה חתומה על אמנת האג (ובעיקר כשאין בה נציגות ישראלית), או כשיש אילוצי זמן. הכנה נכונה של המסמכים מראש עשויה למנוע עיכובים ועלויות מיותרות.
לא. בהגשה ללשכת רשות האוכלוסין וההגירה נדרש להציג את תעודות המקור ואת התרגום הנוטריוני המקורי, גם בהליכים שמוגשים באופן מקוון. כדאי להכין גם עותקים מצולמים.
מתקנים אותה מול הגוף שהנפיק אותה לפני האימות והתרגום, ולא מגישים תעודה שגויה.
כשהמדינה גם אינה חתומה על אמנת האג, האימות מתבצע דרך נציגות של מדינה שלישית שיש לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל, והוא מורכב יותר. במקרה כזה כדאי לתכנן את ההליך מראש ולהיעזר בייעוץ מקצועי.
ככלל לא. תעודה קצרה בשפה שמובנת לפקיד עשויה להתקבל ללא תרגום נוטריוני, אבל זה נתון לשיקול דעתו של הפקיד, ולכן כדאי להכין תרגום נוטריוני מראש.
תעודות שאינן מתעדכנות אפשר להכין מראש. תעודות מתעדכנות, כמו תעודת יושר, עלולות להיפסל אם עבר זמן רב בין ההנפקה להגשה, ולכן כדאי להנפיק אותן סמוך למועד ההגשה.
כן. הנהלים מתעדכנים מעת לעת, ולכן כדאי לבדוק את הגרסה העדכנית ברשימת הנהלים באתר הרשות לפני ההגשה.
אנחנו מלווים הליכי מעמד בישראל, מהכנת התעודות ועד ההגשה לרשות האוכלוסין וההגירה.
לתיאום פגישת ייעוץ ולכל שאלה אפשר ליצור קשר בטלפון 04-8584840, או להשאיר פרטים כאן ונחזור אליכם.
מאת: עו"ד מאיה וייס-טמיר, עורכת דין ונוטריון, בעלת ניסיון של כ-20 שנה בהסדרת מעמד ואזרחות בישראל, ומנהלת את משרד עו"ד מאיה וייס טמיר בחיפה.
מלאו את הפרטים הבאים ונחזור בהקדם