מעמד של מבקש מקלט ופליט


בשנים האחרונות חלה הגירה משמעותית למדינת ישראל, הן ממדינות אפריקה, והן ממדינות ברית המועצות לשעבר. עיקרה של ההגירה מורכב, מאנשים הטוענים כי הם נרדפים בארצותיהם, ולכן בהגיעם למדינת ישראל, הם מגישים בקשה לקבלת מעמד של "פליט", בטענה לרדיפה במדינת מוצאם.
"האמנה בדבר מעמדם של פליטים":
בשנת 1951 מדינת ישראל חתמה על אמנה בינלאומית הנקראת "אמנה בדבר מעמדם של פליטים"  מדינת ישראל שאזרחיה חוו את אימת השואה, אף הייתה מבין היוזמות של כינון האמנה. האמנה, מסדירה את היחס, שהמדינות החתומות עליה, נדרשות להעניק לפליטים הנרדפים בארצות מוצאם, וכן היא מגדירה מי הם "פליטים". כמו כן, האמנה מטילה מספר איסורים החלים על המדינות החתומות עליה, בנוגע ליחס לפליטים.
האמנה קובעת כי "פליט" הוא אדם אשר נמצא בארץ זרה, שהיא לא מדינת האם שלו, בשם פחד מרדיפה מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקבוצה מסוימת לרבות קבוצה אתנית, או קבוצה בעלת מאפיינים אידאולוגיים. כמו כן, פליט הוא אדם אשר נמצא מחוץ למדינת האם שלו, שלא יכול לחזור למדינתו בשל חשש מפגיעה, בנסיבות המתוארות מעלה.

חובות המדינה בהתאם לאמנה:

  • חובה לאפשר גישה לערכאות משפטיות, כלומר אנשים שמגיעים לישראל וטוענים כי זכאים הם למעמד של פליט, רשאים לפנות לבתי המשפט במדינה. חובה לנהוג בשוויון כלפי פליטים כלומר: מדינה שחברה באמנה, חייבת להעניק יחס הוגן ושווה לפליטים, מבלי לערוך הפרדה בין פליטים ממדינה מסוימת, לפליטים ממדינה אחרת.
  • האמנה מטילה חובה לאפשר לפליטים לקיים את חופש דתם ולא לפגוע בו.
  • האמנה מחייבת להעניק לפליטים זכויות סוציאליות, ובין היתר זכות לעבוד, אך הזכויות המוזכרות כפופות לחוקי המדינה במקרים מסוימים.
  • חובה לא להחזיר מבקשי מקלט למדינות המוצא, חובה זו היא החובה המהותית ביותר באמנה.
  • חובה לתת למבקש מקלט מעמד של "פליט" במדינה הראשונה שהוא מגיע אליה, הזכות לקבל מעמד אינה קיימת בהכרח במקרים שבהם מדובר בפליט שעבר מספר מדינות, לאחר שעזב את מדינת המוצא. הכלל הזה התווסף בשנת 1988, בהחלטה מחייבת של נציבות האו"ם לפליטים. עדיין, אפילו אם מדובר בפליט שעזב את מדינת המוצא ועבר כמה מדינות ורק לאחר מכן עתר לקבלת מעמד של פליט, לא ניתן להחזירו אוטומטית למדינת המוצא, אלא בהתקיים מספר תנאים.

מצב מבקשי המקלט בישראל:

עיקר הטיעונים של מבקשי המקלט מאפריקה הוא רדיפה פוליטית, חוסר רצון לשרת בצבא, וכן רדיפה ועונשים חריפים המוטלים על סרבני שירות באריתראה. באשר למבקשי מקלט מאוקראינה, חלקים גדולים טוענים לרדיפה עקב הלחימה האחרונה בין אוקראינה לרוסיה על חצי האי "קרים".

הליכי קבלת מעמד של "פליט":

ככל מדינה, אדם המבקש לקבל מעמד של פליט בישראל צריך להגיש בקשה מתאימה בהגעתו לישראל. הסדרת מעמדם של מבקשי מקלט בישראל נקבעה בעיקרה בנוהל של משרד הפנים הנקרא "נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל (2011)" על פי האמנה. הנוהל קובע גם כי מבקש מקלט לא יורחק מישראל עד להחלטה בעניין בקשתו.
להלן השלבים של תהליך קבלת מעמד פליט בישראל:

  • שלב הגשת הבקשה: אדם המבקש לקבל בישראל מעמד של פליט, צריך בהתאם לנוהל להגיש בקשה מסודרת או במעבר גבול, או במשרדי משרד הפנים, וזאת בתקופה של עד שנה מהיום שבו נכנס לישראל. כמו כן, אפשר גם להגיש בקשה מעין זו כאשר אדם שנכנס ארצה הוכנס למשמורת. הנוהל קובע כי אדם שנמצא בארץ מעל שנה, ומגיש בקשה למקלט מדיני, בקשתו תידחה מידית.
  • הליך רישום וזיהוי: לאחר הגשת הבקשה, ייערך למבקש המקלט רישום הכולל גם נטילת אמצעי זיהוי, כמו לדוגמא: טביעות אצבע, דנ"א, צילום, וכן נטילת פרטים נוספים כגון פרטי התקשרות.
  • ראיון ראשוני: עם סיום הליך הזיהוי והרישום, ייערך למבקש המקלט ראיון בסיסי, זהו ראיון קצר יחסית שבו תישאלנה שאלות כלליות כדי לבחון האם מדובר במבקש מקלט. הריאיון נערך באמצעות השפה הרשמית של מבקש המקלט (לרבות באמצעות מתורגמן), וכן מבקש המקלט יכול להיות מיוצג ע"י עורך דין.
  • ראיון מורחב: לאחר הריאיון הראשוני,  פקיד משרד הפנים יכול להורות על דחיית הבקשה של מבקש המקלט, אך אפילו נדחתה בקשתו, תינתן לו ארכה להגשת ערר על ההחלטה, והוא לא יגורש עדיין מישראל.  ככל שהריאיון צלח, יזומן מבקש המקלט לראיון מקיף יותר, שנמשך גם זמן ארוך יותר.
  • דיון בוועדה: בסיום הריאיון המורחב, יחליט פקיד רשות האוכלוסין האם להעביר את עניינו של מבקש המקלט לדיון בפני וועדה מייעצת או בפני יו"ר הוועדה. ככל שקיים חשד שאין מקום להעניק מקלט מדיני, תועבר הבקשה להחלטתו של יו"ר הוועדה. יו"ר הוועדה יעביר את מסקנתו לאחר עיון בחומר, לידי מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אשר יחליט  בבקשה. ניתן להעביר את ההכרעה לידי וועדה מייעצת לענייני פליטים, אשר גם היא תעניק את מסקנותיה לידי שר הפנים.
  • אם הוחלט להעניק מקלט מדיני, יינתן למבקש המקלט רישיון שהייה בישראל מסוג א\5, אשרת תושב ארעי, אשר מקנה למבקש המקלט זכות לביטוח לאומי וביטוח בריאות.
  • לא יינתן מעמד של מבקש מקלט, לנתינים של מדינות אויב, כמו לדוגמא: סוריה, איראן, ועוד, עם זאת גם במקרים כאלו, האפשרות כן להעניק מקלט כפופה לשיקולי ביטחון ואפשרויות הגירה למדינות אחרות.

עצה: רשות האוכלוסין וההגירה עמוסה וחולף זמן רב הריאיון הבסיסי והמורחב, מפעם לפעם על מבקש המקלט לפנות לרשות האוכלוסין כדי להאריך את אשרת השהייה שלו בארץ.

המאמר אינו ממצה ואינו מחליף ייעוץ משפטי כללי או ספציפי.

ליצירת קשר עם משרדנו לצורך ייעוץ וניהול הליכים – השאירו פרטים ונחזור.
במקרים דחופים צרו קשר עם המשרד 04-8584840