בעלי עסקים עצמאיים - מידע חשוב בעקבות השפעת נגיף הקורונה


בעקבות התפשטות מחלת הקורונה ובהתאם להנחיות משרד הבריאות עסקים רבים נסגרו ללא הגבלת זמן ומעסיקים אחרים נמצאים במצב של אי וודאות וקשיים כלכליים.
במאמר זה ננסה לענות על שאלות עכשוויות ורלוונטיות ולתת קצת מידע שבוודאי גם יתעדכן בהמשך ולכן חשוב לעקוב.

  • חוק עבודת נשים מגן מפני פיטורי נשים בנק' זמן של היריון, טיפולי פוריות ועוד, האם ניתן להוציאן לחל"ת?
    בתקופת הקורונה על המעסיק למלא טופס ייחודי לקבלת היתר מהממונה על חוק עבודת נשים.
    אין היתר אוטומטי.

  • עצמאי שנדבק בקורונה בעבודתו יהיה זכאי לדמי פגיעה בביטוח הלאומי

על העצמאי למלא טופס בל/283 ולפנות איתו לרופא כדי לקבל תעודה רפואית לנפגע בעבודה. את התביעה לדמי פגיעה והכרה בתאונה כתאונת עבודה, עליו להגיש לביטוח הלאומי (אפשר בצורה מקוונת) יחד עם התעודה שקיבל מהרופא והמסמכים הרלוונטיים, בטופס התביעה עליו להצהיר את תקופת המחלה, שבה לא עבד כלל או שצמצם את עבודתו.

  • האם מעסיק יכול לדרוש פיצוי מהמדינה בגין הפסדים?

עדכון 26.04.20: עצמאים צריכים להגיש תביעה עד 10.06.20 באמצעות טופס מקוון על פי התקנות החדשות שפורסמו  (ללא קשר לפעימת הפיצויים הראשונה ) ויינתנו הקלות בעמידה בתנאים למענק,לדוגמא: הכנסת משק הבית אינה רלוונטית, אפשרות לבחור אם ההכנסה החייבת החודשית הממוצעת תיקבע לפי שנת 2018 או שנת 2019 והפיצוי ייקבע ל-70% מההכנסה החייבת החודשית הממוצעת, והסכום המקסימלי יעמוד על 10,500 ש"ח. הקטנת המחזור ב- 25% תיבדק לפי חודשים מרץ-יוני, ויינתן פיצוי גם לשכירים בעלי שליטה. המענק ימוסה במס הכנסה, ויהיה מוגן מפני עיקול. 

עדכון 17.03.20: המעסיקים לא זכאים לקבל כל פיצוי היות והוראת השעה לא כללה התייחסות להפסדים שלהם, הוקם צוות במשרד האוצר להתמודדות עם ההשלכות הכלכליות של המגפה.
בינתיים, הובהר כי ככל הנראה חברות שיבקשו תמיכה של המדינה יידרשו לעמוד במספר מבחנים.
המבחן הראשון הוא מבחן הנחיצות והחיוניות: על מבקש הסיוע להוכיח כי המדינה אינה יכולה לתפקד בלעדיו ועל כן אסור לאפשר לו לקרוס. ומי אלו אותם עסקים שחיוניים לשרידותה של המדינה? סביר להניח שמרבית הסקטור העסקי לא נכלל בהם, לבטח לא העסקים הקטנים והבינוניים.
המבחן השני הוא סוגיית הקשר הסיבתי : על המבקש להוכיח זיקה ישירה בין הנזקים שבגינם מתבקש הפיצוי לבין התפרצות הקורונה.
המבחן השלישי הינו חוסר היכולת להתמודד באופן עצמאי : החברה תדרש להוכיח כי אין לה די מקורות מימון עצמאיים בשביל להתמודד עם הנזק.
המבחן הרביעי - " ומה אתה עשית בשביל עצמך" : החברה צריכה לספק אסמכתאות לכך שניסתה למזער את הנזק אך לא הצליחה.

  • מסלול ייעודי למימון על ידי הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים

לפי מה שידוע כרגע בהתאם לדיווחי משרד האוצר, קיים מסלול ייעודי למימון הון חוזר להתמודדות עם השפעת התפרצות נגיף הקורונה. המדינה החליטה על הקמת מסלול הלוואות ייעודי שעיקרו סיוע לעסקים קטנים ובינוניים שנקלעו לקשיים תזרימיים כתוצאה מהשפעות התפרצות הנגיף. המסלול מוצע במסגרת פעילותה של קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה.
תנאי זכאות:
המסלול מיועד להעמדת הלוואות למימון הון חוזר לעסקים שיציגו קשר בין הקשיים התזרימיים וצרכי ההון החוזר של העסק לבין התפרצות הנגיף.
כל בקשה המוגשת במסגרת מסלול זה תוגש בצירוף שני מסמכים נוספים:
1. הצהרה חתומה בפני עו"ד, המפרטת את הקשר התוצאתי בין צרכי התזרים שהוצגו להתפרצות הנגיף
2. תחזית חודשית של רווח והפסד לשנת הפעילות הקרובה
סכום הלוואה מקסימלי: עד 500,000 ₪ או עד 8% מהמחזור השנתי האחרון - הגבוה מבניהם
בטוחות:  העמדת בטוחה בשיעור של 10% מגובה ההלוואה המאושרת
תקופת הלוואה: הלוואה לתקופה של עד 5 שנים
אפשרות לדחיית תשלום הקרן ההלוואה (גרייס) לתקופה של עד 6 חודשים
עמלת הבדיקה הכלכלית:  עסקים העונים על הקריטריונים במסלול זה יהיו פטורים מתשלום עבור הבדיקה הכלכלית שמשולם לאגף החשב הכללי ע"ס 250 ₪
זמני טיפול בבקשה: זמני טיפול בבדיקת הבקשה לקבלת הלוואה במסלול זה יקוצרו לעד 9 ימי עבודה בבנק הנבחר הגוף המתאם יקצר ככל הניתן את זמני הטיפול בבקשות הלוואה במסלול ייעודי זה.
https://mof.gov.il/AG/FinancingAndCredit/StateGuarantees/Pages/corona-virus-loan.aspx

  • "דמי אבטלה" למעסיק – האם יש כזה דבר?

מעסיק יכול בתנאים מסוימים למשוך כספים מתוך החיסכון הפנסיוני של עצמו, וזאת במצב של אבטלה (סגירת עסק או הפסקת מוחלטת של העיסוק במשלח היד).
גובה המשיכה יכול להגיע עד ל-12,200 ש"ח לכל שנה שבה הפריש המעסיק כספים עבור הביטוח הפנסיוני של עצמו. במקרה כזה משיכת הכספים תהיה פטורה מתשלום מס.

  • מהכיס של מי ייצא הכסף למימון שהיית העובד בבידוד בגלל הקורונה?

"מהכיס העמוק" של המעסיקים. על רקע המצוקה של הסקטור העסקי בנושא, הוגשה עתירה לבג"ץ בה התבקש בית המשפט לבטל את חובת המעסיקים לשלם מכיסם עבור ימי הבידוד בהם מחוייבים לשהות עובדיהם. במקביל, התבקשה המדינה לשאת בעלות זו. בעתירה נכתב כי הצו שהוצא שמחייב את המעסיק לשלם לעובדיו שיימצאו בבידוד, עומד בסתירה לחובת האחריות של המדינה לביטחונם, שלומם ובריאותם של אזרחיה וכי נגיף הקורונה מהווה סיכון בריאות גלובלי ואינו שונה מאסון טבע שיכול לפקוד את ישראל.

עדכון 26.04.20:  הוגשה תביעה בנושא בבג"צ - יש לעקוב אחר העדכונים והפרסומים. 

  • האם המעסיק יכול לפטר עובד שנמצא בבידוד?

לא. אסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו מכיוון שנאלץ לשהות בבידוד עקב חשש להידבקות בנגיף הקורונה. למעסיק אף אסור לבקש מהעובד להיכנס למקום העבודה והדבר אינו נתון לפרשנות. מדובר למעשה על דין זהה בו אסור לפטר עובד בתקופת מחלתו.

  • מי צריך לשלם דמי ביטוח לאומי ולהפריש פנסיה לעובדים בחל"ת?

עובד שנמצא בחל"ת לא משולמות לגביו הזכויות הסוציאליות על ידי המעסיק. עובד שיקבל  אבטלה, ביטוח לאומי ינכה מסים, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות מהתלוש. לא יועברו הפרשות יזומות לקרן פנסיה, אך העובד יכול להפריש לקרן הפנסיה שלו בעצמו וזאת לאחר תיאום עם חברת הביטוח.

  • העסקת עובד בחל"ת אסורה על פי דין

מעסיקים שחושבים שיוכלו לייצר מנגנוני העסקה של "שוק שחור"  ויתירתיים, כך שעובד נדרש לעבוד מהבית או במקרים מיוחדים, חושפים עצמם לתביעות בעתיד בגין שכר עבודה ולהעדר כיסוי ביטוחי למקרה וחלילה העובד ייפגע בזמן עבודה. 

  • מה קורה כאשר בעל חנות בקניון נאלץ לסגור את החנות, האם עליו לשלם דמי שכירות וניהול? 

לאור ההנחיות המחייבות סגירה, ניתן יהיה לטעון טענה של "כוח עליון", והסיבה העיקרית לקבלת הטענה של "כוח עליון" שכאשר נחתם החוזה בעל החנות לא יכול היה לדעת שיאלצו אותו לסגור את החנות לתקופה שאורכה אינו ידוע. לדעתנו בתקופה הקרובה העניין וודאי יעלה לדיון משפטי ויש לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא, לחילופין העניין יוסדר האופן חקיקתי.
מה המשמעות של קבלת הטענה של "כוח עליון"? בעל הנכס לא יוכל לתבוע תשלום עבור השכירות או פיצוי בגין אי התשלום, אבל יש לקחת בחשבון, שבעל הנכס יכול לבטל את החוזה לחלוטין.

  • בעל מסעדה נאלץ לסגור אך התחייב לקנות סחורה, האם הוא רשאי לא לשלם עבורה? 

מדובר בשרשרת ספקים ויבואנים שנפגעת מהמצב הקיים ולא רק בעל המסעדה, ייתכן שבית המשפט לפי שיקול דעתו יחייב את מפר החוזה לשפות את הנפגע גם אם ייקבע שמדובר ב"כוח עליון", לפי הנסיבות. להפרת ההסכם יכולה להיות משמעות והשלכות.

  •  תיקון חוק מס רכוש – האם משם יגיע הפיצוי?

הוגשה עתירה לבימ"ש עליון בנוגע לפיצוי לעסקים דרך תיקון חוק מס רכוש לפיצוי נפגעי פעולות איבה ולחימה. הכוונה היא לתקן את החוק כך שיכלול גם נזקים כתוצאה ממגפות. אך, כאמור, מנגנון הפיצוי והיקפו ייקבעו רק בשלב מאוחר יותר. יצטרכו לתקן את חוק קרן הרכוש שמתייחס לפעולות איבה, כדי שיכלול גם את הנזקים כתוצאה ממגיפה, ייקבע מנגנון פיצוי כזה או אחר. מכיוון שאי-אפשר להעריך את ממדי הנזק - ככל הנראה הדבר ייקח זמן.

  • הקטנת תשלומי מקדמות מס הכנסה ותשלומי ביטוח לאומי 

התמודדות בתי המשפט עם תביעות הקשורות בעניינים חוזיים הקשורים בהתפרצות מגיפת הקורונה היא בלתי נמנעת.
בתי המשפט יידרשו לבחון את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה ואת השפעתה של המגיפה על העניינים החוזיים, צד המבקש להשתחרר מחוזה, יידרש ככל הנראה להוכיח כי לא הייתה לו האפשרות להתעלם מההוראה של משרד הבריאות האוסרת על קיום אירועים או התקהלות מעל למספר מסוים של משתתפים, וכי אותה הוראה לא הייתה ידועה או צפויה בעת כריתת ההסכם. חשוב לעקוב ולהשוות מקרים דומים שהיו בעבר ולראות כיצד יפרשו אותם בתי המשפט בראי התקופה הנוכחית.