1 דקות קריאה

נוהלי רשות האוכלוסין וההגירה (מספר  3.3.0003  ומספר 3.3.0001, אשר עודכנו לאחרונה ביום 13.12.20), קובעים שדרכון ראשון לעולה, שהתבקש במהלך השנה הראשונה לאחר עלייתו ניתן לתוקף של שנה בלבד. 

  • דרכון ראשון, שהתבקש לאחר שחלפה שנה ובמהלך חמש השנים מיום העלייה, תוקפו יהיה חמש שנים, רק לאחר בחינת השתקעות בישראל, אחרת גם דרכון זה יינתן לשנה.
  • בנוגע לכל בקשה נוספת, להארכת תוקף הדרכון, כלומר לבקשה לדרכון שני ואילך:
  • במידה ובמועד הגשת הבקשה, לא חלפו חמש שנים מיום העלייה, בהתאם לנוהל נדרשת שהיה בישראל של  75% מהזמן שחלף מיום העלייה - – אז יינתן דרכון בתוקף ל-5 שנים.
  • במידה ובמועד הגשת הבקשה, יחלפו חמש שנים מיום העלייה, בהתאם לנוהל נדרשת שהיה בישראל של 36 חודשים מתוך ה- 60 שחלפו – אז יינתן הדרכון ל-10 שנים.
  • יש לשים לב, שבהתאם לנוהל, במידה ומי שמבקש את הדרכון לא עומד בתנאים בשל צרכי פרנסה בחו"ל, התנאים הנ"ל לגבי השתקעות יבחנו על פי בני משפחתו מקרבה ראשונה (בני זוג, ילדים קטינים אזרחי ישראל).
  • בהתאם לנוהל מי שלא יעמוד במבחני ההשתקעות הנ"ל, יקבל תעודת מעבר ותמיד יוכל לבקש שוב דרכון אם ישתקע בישראל.
  •  יש להכיר כי בנוסף לנהלי קביעת תוקף הדרכון, גם הביטוח הלאומי בוחן "השתקעות בישראל" לשם קבלת זכויות סוציאליות כמו קופ"ח וביטוח לאומי, שם נדרשת חצי שנה של שהות בישראל לשם רישום לקופ"ח. לאחר מכן, קביעת התושבות בישראל נבחנת עפ"י שיקולים רחבים יותר, לא רק מספר הימים בישראל (בודקים זיקות לישראל).
  • חשוב לדעת שקיימת אשרה מיוחדת למי שזכאי לקבל מעמד עולה מכוח חוק השבות, אך מבקש לבחון את רצונו להשתקע בישראל. ניתן להגיש בקשה כזאת, ובמשך מספר שנים לשהות באשרה חוקית בישראל ואף לצאת ולהכנס מישראל עם הדרכון הזר, עד לקבלת החלטה סופית בשאלת ההשתקעות בישראל.